פסק-דין בתיק ת"א 6359-08

1.         התובעים הם מבוטחיה של הנתבעת, חב' ביטוח, בגין פוליסת ביטוח שכסתה נזקי מים בדריתם. הם הגישו תובענה לתגמולי ביטוח. הנתבעת לא התגוננה בפני התביעה והתובעים קיבלו, על פי בקשתם, פסק דין על פי התביעה.

2.         הנתבעת הגישה בקשה לביטול פסק הדין. בעקבות זאת התנהלו דיונים יגעים. כב' הרשמת פומרנץ נענתה לבקשה והתנתה את ביטול פסק הדין בתשלום הוצאות בסך 4,000 ש"ח. התובעים הגישו ערעור על כך שנדון בפניי. קיבלתי את הערעור באופן שהשארתי את פסק הדין על כנו. על פסק דיני הוגש ערעור שהתקבל בפסק דינה מיום 30.8.09 של כב' השופטת וסרקרוג. אכן היא ציינה, לנוכח הנסיבות, כי הנתבעת תעביר לידיו הנאמנות של ב"כ התובעים סך 40,000 ש"ח על חשבון הפיצויים ועוד סכום של 10,000 ש"ח בגין הוצאות משפט. ועוד היא הורתה כי "הדיון בבית משפט השלום יתמקד בשאלת גובה הפיצוי המגיע למשיבים" (הם התובעים).

            בכך לא הסתיימה המסכת. התובעים הגישו בקשת רשות ערעור לבית המשפט העליון על החלטת השופטת וסרקרוג. בהחלטת כב' השופטת ארבל מיום 31.5.10 נדחתה הבקשה באופן שנותר על כנו פסק דינה של השופטת וסרקרוג.

3.         עילת התביעה היא בגין נזקי מים נטענים שאירעו בדירתם של התובעים. הוריתי על הגשת תצהירי עדויות ראשיות לליבונה של סוגיה זו. מטעם התובעים הוגשו תצהיריהם-שלהם, והם נחקרו על תצהירים אלו. עוד נסמכו התובעים על חוות דעתו של המומחה דניאל סופר (להלן - "סופר"). הנתבעת לא הגישה כל תצהירים ונסמכה על חוות דעתו הנוגדת של המומחה רועי לוין (להלן - "לוין").

4.         בחנתי בקפידה חומר הראיות והטענות. שני בעלי הדין, כל אחד לעניינו ובתורו, אינו מותיר רושם משכנע, דרך המעטה.

5.         בעיקר בולטים הדברים, ככל שעסקינן בהתנהלותה של הנתבעת. אכן התובעים פורסים גרסה מפורטת אודות מהלכי הדברים שקדמו לעבודות שבוצעו בדירתם בשנת 06'. בשנת 04', כך הגרסה, החלו להופיע סימני רטיבות בולטים בחלקים נרחבים של הדירה. כתוצאה מכך הגיע לדירה נציג חב' "אמינות אקספרס", שלוחתה של הנתבעת לעניין זה (להלן - "אמינות אקספרס"), על מנת לאתר את מקור הרטיבות. המומחה מטעם אמינות אקספרס קבע כי הגורם לרטיבות נעוץ בחיבור לקוי של סיפון המקלחת וטען כי תיקן זאת תוך כדי הבדיקה.

            התובעים טוענים כי בדיקה זו הייתה רשלנית ולאחר זמן הסתבר שפגעי הרטיבות נמשכו.

            לנוכח זאת זומן בשנית נציג אמינות אקספרס, בשנת 05'. הוא קבע הפעם כי מקור הרטיבות נעוץ בחוסר רובה בין האריחים. שוב התובעים מילאו אחר ההנחיות, ושוב פגעי הרטיבות נמשכו.

6.         או-אז, כך התובעים, במהלך חודש אפריל 06' הם החליטו לפנות באופן עצמאי לקבלן בשם הרצל כהן (להלן - "הקבלן"). הקבלן עסק באיתור ותיקון מקור הרטיבות. לשם כך הוא ביצע עבודות פירוק נרחבות בדירה ובסופה של דרך מצא כי מקור הרטיבות נעוץ בצינור דלוחין במטבח, שהוא גרם לכל פגעי הרטיבות. שוב פנו התובעים אל הנתבעת ושוב הגיע נציג של אמינות אקספרס אשר צילם את הדירה ואת צינור הדלוחין המבוקע, והציע פיצוי בסכום של 600 ש"ח בניכוי השתתפות עצמאית בסך 450 ש"ח.

            התובעים סירבו להצעה. הקבלן המשיך לבצע את עבודות התיקון האמורות. לאחר השלמת העבודות האמורות הזמינו התובעים את סופר שהגיש את חוות דעתו ואמד את סכום הנזקים בסכום של 44,000 ש"ח.

7.         עד הנה, ככל שעסקינן בתחילת הדברים, ברי שכפות המאזניים נוטות בבירור לזכות התובעים. אכן, מול המסכת האמורה, מצפה הייתי שתימסר עדות מפורטת של נציגי אמינות אקספרס, כל אחד לעניינו ופרשתו. כל אחד מהמומחים אמור היה להציג את גרסתו, את דוח הביקור שלו ולהגן בפני הטענה אודות בדיקות רשלניות. אמינות אקספרס ממלאת פיה מים ואינה מתמודדת כל עיקר עם הטענות האמורות. ממילא בדעתי לאמץ את גרסת התובעים.

            בעיקר הנני מציין לחובת הנתבעת את המחדל לספק גרסה, ככל שעסקינן בגילוי צינור הדלוחין, שנטען שהוא זה שגרם למפגעי המים. לא מן הנמנע כי הנתבעת אמורה הייתה, מיוזמת עצמה, לשגר שמאי מטעמה על מנת לאמוד, בזמן-אמת, את הנזקים שנגרמו כתוצאה מצינור הדלוחין האמור.

8.         ואולם זו השעה, לערך, בה התובעים מתחילים במסכת מחדליהם-שלהם. סופר, כך אני קובע, אמור היה לבצע את שומתו לפני ביצוע העבודות של הקבלן, ולא לאחר מכן. דומה, ביסודו של דבר, כי סופר ניזון מגרסתם של התובעים ומתמונות מסוימות שהמציאו לעיונו. דומה שהוא, באופן אוטומטי, אישר את כל הקבלות שהציגו לו התובעים. מה הפלא, איפוא, שהנתבעת טוענת שהתובעים ניצלו את ההזדמנות לבצע עבודות שיפוצים נרחבות בדירתם, שאין בינן לבין מפגעי המים שיכולים היו לנבוע מצינור הדלוחין, ולא כלום.

9.         שני בעלי הדין קובלים על כך שסופר ולוין ניזונו, בבחינת עדות שמיעה, האחד על ידי התובעים והשני על ידי אמינות אקספרס. די בהצגת הנתונים האמורים על מנת להצביע על חדלונה המשותף של הטענה, אם מפי האחד, אם מפי האחר. אם חטא סופר בכך שניזון מדברי התובעים, אף חטא לוין, שניזון מדברי מומחי אמינות אקספרס. ואם לא חטא לא האחד, אף ממילא לא חטא השני. מפליא הדבר, דרך המעטה, איך כל אחד מב"כ הצדדים אינו חש בכשל לוגי זה, כאשר הוא מטיח האשמות שמטיח, בזולתו.

10.        אכן העובדה שקבעתי עד הנה את התנהלותה הנפסדת של הנתבעת, שהיא פועל יוצא של התנהלותה הנפסדת של אמינות אקספרס, עדיין איננה גוזרת שהתובעים פטורים מלהוכיח את נזקי המים שנגרמו כתוצאה מצינור הדלוחין הפגום. לשם כך התובעים היו אמורים להביא חוות דעת, טרם ביצוע העבודות של הקבלן, על מנת שניתן יהא, בדרך מקצועית נאותה, לפלח את הנזקים שהם פועל יוצא של צינור הדלוחין האמור. עם זאת מצפה הייתי מהנתבעת כי תקדים ותגיש את שומתה-שלה. אכן לאור הבדיקות הרשלניות עד שנת 06', מחד-גיסא, והאפשרות לבדוק את "גילו" של צינור הדלוחין הפגום, מאידך-גיסא, ניתן היה להגיש חוות דעת מדודה ומקצועית.

11.        התובעים, בעדותם, הותירו רושם לא משכנע, ולו בחלק מעדותם. וכך, למשל, נטען כי התובעים הזמינו ארון מטבח חדש, רק כתוצאה מעבודות הפירוק של הקבלן, בעוד שמסתבר שהגרסה חסרת שחר, שהרי הארון נרכש, הגם שלא הגיע למטרת הרכבה, עוד בשנת 05'.

            ועוד: דומה שעדות מפתח לזכותם של התובעים הייתה זו של הקבלן, שלא נמסרה. ואולם אף בעניין זה נכשלו התובעים בסתירה מהותית. בעוד שבמקום אחד נטען שלא ניתן היה לקבל את עדותו הואיל ועקבותיו אבדו, הרי במקום אחר נטען כי הוא לא הגיע למתן עדות לנוכח סכסוך שהיה לו עם התובעים.

12.        כאמור, מחוות דעתו של סופר עולה כי נזקי התובעים עלו לסך של 44,000 ש"ח. מחוות דעתו של לוין עולה כי הנזקים שצפויים היו להיגרם כתוצאה מצינור הדלוחין עולים לסך של 3,000 ש"ח. לטעמי שתי חוות הדעת לוקות אם בגוזמה, אם בהמעטה.

            מהבקשה לביטול פסק הדין שהוגשה אני למד שהנתבעת הייתה נכונה לשלם בזמנו סכום של 22,000 ש"ח, כפשרה, והתובעים סירבו לכך. אכן מוצאת מסילות ללבי טענת ב"כ הנתבעת כי נכונות לפשרה יכולה לנבוע משורה של נסיבות, שאין בינן לבין האומדן הנכון של הנזק, ולא כלום. ואכן, אותה עת הנתבעת לא אמורה הייתה לדעת שפסק הדין בסופו של דבר יבוטל, ולא מן הנמנע כי הסכום האמור היה פועל יוצא של מאזן הסיכונים והסיכויים שנאמד על ידה באותה עת, לאור נתון זה.